פוסט שלישי - מתי אנחנו מגלים שאנחנו לא יודעים - פרק א'

פוסט רביעי - אמנות ניהול הידע

** נושא זה יחולק לכמה פוסטים **

מתי אנחנו מגלים שאנחנו לא יודעים?

פרק א'

במסגרת הכשרה של סגל המנהלים הבכירים הבא של האוניברסיטה העברית, עברתי באוניברסיטה שנה של קורס עתודה ניהולית  (בבית הספר למדיניות ציבורית).  בסופה של שנת הלימודים הכנו נייר מדיניות בנושא שבחרנו והצגנו אותו בפני הנהלת האוניברסיטה והסגל הבכיר.

הנושא שהקבוצה שלי בחרה להציג היה: רציפות הידע בחילופי תפקידים. 

תחלופת עובדים וחילופי תפקידים הם תהליכים טבעיים בחיי כל ארגון, ומהווים חלק אינטגרלי מקיומו והתפתחותו להשגת יעדיו.  תהליכים טבעיים אלה פוגעים ברציפות הידע המקצועי הנוצר בארגון ומציבים בפניו אתגר חשוב – צמצום אובדן הידע ושמירה על רציפותו.

הבעיה העיקרית מולה ניצב כל ארגון היא שיתופם המועט של העובדים ונגישותם הלוקה בחסר למידע ותהליכים המתרחשים בו. קיים חוסר בתקשורת ושיתופיות בעיקר ברמה הרוחבית בין בעלי תפקידים ותחומי עיסוק דומים ביחידות שונות.

הפתרון המוצע לצמצום הבעיה הוא "ארגון לומד", קרי, יצירת אקלים לשיפור השיח ורחבת חילופי הידע והניסיון המקצועי בין העובדים.  הידע הנוצר באינטראקציה קבוצתית ומוטמע בקרב כל אחד ואחת מאנשי הקבוצה בארגון כיום, הוא הידע השמיש מחר, ולשם על הארגון לחתור.

המושג "ידע" מקפל בתוכו שלושה מרכיבים ונבנה מהם: נתונים, מידע וידע.  נתונים הם עובדות, מספרים, מילים וכו'.  מידע הוא ארגון של הנתונים באופן המעניק להם משמעות, ואילו ידע הוא מידע שעובר תהליך עיבוד, מאפשר לענות על שאלות ולנבא התנהגות עתידית.  המידע הוא הפירוט התיאורטי המשמש לביצוע פעולה ואילו הידע מגלם את היכולת או הניסיון לבצע הפעולה.  אלו הן רמות שונות של הפשטה, והידע נמצא ברמה המופשטת ביותר.