עשבים שוטים

עפתי ממךָ
ירויה מקֶשֶת-הכֲּעַס
אין בידי נֶשֶק נוסף
לירות בךָּ,
להדוף מילותיךָ.

אך החץ שנוֹרה
נחלֶשֶת תנופתו
בַּרוּח מרימת-הידיים.

אני התנופה
הנסתרת
בין העשבים
ממוללי המילים שלך.

אפורר
באצבעותי את מילותיךָ
עד שינשרו
כעשבים שוטים
מלבבי.